אם אתה אחד שמבין בבשר, כזה שבאמת מבין – אתה מעדיף את הסטייק שלך על פחמים. אין תחליף לטעם הצליה המעושן של גחלי עץ אמיתיים. פחמים סינטטיים או מנגל גז לא מתקרבים לארומה שמפיק עץ אמיתי. אבל קיימת בעיה קטנה שכל אחד משבט מדליקי הפחמים מכיר. בעיה שהפכה כל מנגל לאירוע, לסוג של הפקה.

אחי, שמעת על הטריק עם המאוורר ?

הדלקת מנגל היא סוג של "כאב ראש" שאנחנו שומרים לאירועים מיוחדים, ולאירועים מגיעים המומחים שמנסים לייעץ…תוסיף קצת מדליק פחמים בפינה ההיא, תרים את הארובה כי אין רוח, חכה עד לפתיחת הגחלים ובאיזה סל"ד בדיוק צריך לנפנף.  הם רוצים לעזור כי גם הם יודעים שההדלקה עצמה היא סוג של התעסקות. זאת הסיבה לעצות, לטקטיקות והאילתורים המגוחכים -במיוחד כשמדליקים תחת לחץ של זמן.

המבוגרים מצליחים לשמור על הסבלנות למרות שהילדים מורעבים , הדודה עושה פרצופים כי הבשר מחוץ למקרר וחמותך מחסלת לך את החמוצים שהכנת במיוחד לשלב הקבב.

לא משנה באיזה טקטיקת הדלקה אתה משתמש וכמה מומחי "הדלקה בדקה" מקיפים אותך. אתה לא יכול להכין את המנגל -משלב הגפרור הראשון ועד שהרשת מוכנה לצליה בפחות מעשרים וחמש דקות. זה בדוק!

אתה יכול להמשיך להזיע, לסדוק את פרק היד בתנועות נפנוף במהירות על קולית, לשרוף את הכבל של המאוורר או להציף את הגריל בטעם נפט כי האורחים כבר חיסלו את הטחינה- ואפשר להדליק עם הלופלייטר.

הזמן עכשיו               מעוניין לשמוע עוד